19 מנדטים לשתי מפלגות שוועדת הבחירות קבעה כי הן תומכות במאבק המזוין של אויבי ישראל. כל הנורות האדומות דולקות, והגיע הזמן לאכוף את החוק.
נבחרים: 11 מהרשימה המשותפת ו־8 מרע״ם. 17 מהם פלסטינים ושניים יהודים.
ברוב הזה פסלה ועדת הבחירות את שתי הרשימות. בית המשפט העליון החזיר אותן למרוץ פה אחד.
מנדטים לגוש נתניהו ולגוש השינוי. בלי 19 המנדטים האלה, אף גוש לא מגיע ל־61.
חמאס, השהידים, עזה והממשלה: הרגעים שבהם הם אומרים את זה בקול.
קטעים קצרים שאפשר לשמור בטלפון ולשלוח הלאה.
מאז 2003 פסלה ועדת הבחירות המרכזית 16 פעמים רשימות ומועמדים ערבים. בית המשפט העליון ביטל כל פסילה שהגיעה להכרעה.
הצהרות, נאומים, ראיונות ופוסטים מ־2009 ועד היום. בחרו נושא, ולחצו על שם כדי לראות את כל מה שהנבחר אמר.
הלאומיות הפלסטינית התגבשה לפני יותר ממאה שנה, מול הציונות ומול השלטון הבריטי.
ההיסטוריון רשיד ח׳אלידי מראה שגרעיני הזהות הפלסטינית היו קיימים עוד לפני העימות המלא עם התנועה הציונית. לואיס פישמן מתאר כיצד בשנים 1908–1914 החלו ערביי הארץ ״להתאחד כעם״, כשהציונות והשלטון הבריטי המתקרב נתפסו כאיום על המולדת. וונדי פרלמן מתארת את התנועה הלאומית הפלסטינית כגרסה מקומית של ההתעוררות הלאומית הערבית, שהתעצבה במאבק על אותה אדמה.
זהות לאומית שעוצבה במאבק בציונות, בנכבה ובשאיפה למדינה, ושנבחריה יושבים היום בכנסת.
זה מה שחוזר בציטוטים: ״עמנו הפלסטיני״, זיכרון הנכבה ויום האדמה, מדינה פלסטינית בגבולות 67׳ שבירתה ירושלים, זכות השיבה, הכרה בערביי ישראל כ״מיעוט לאומי ילידי״, ו״מדינת כל אזרחיה״ במקום מדינת הלאום של העם היהודי.
בספטמבר 2026 פסלה ועדת הבחירות המרכזית את רע״ם, את הרשימה המשותפת ואת עופר כסיף. שבוע וחצי אחר כך החזיר אותם בית המשפט העליון למרוץ.
רשימה או מועמד לא יתמודדו לכנסת אם יש במטרות או במעשים שלהם, כולל בהתבטאויות, במפורש או במשתמע, אחד משלושה דברים:
זכות השבות ורוב יהודי, עברית כשפה המרכזית, סמלים וחגים מהמסורת היהודית.
ליבוי שיטתי של שנאה על רקע לאומי או אתני.
של מדינת אויב או ארגון טרור. העילה המרכזית בכל הבקשות ב־2026.
הם לא כתובים בחוק. בית המשפט העליון קבע אותם בפסיקה לאורך עשרות שנים, ובלי כולם יחד אין פסילה.
הליכוד, עוצמה יהודית ופורום המשפחות השכולות ״בוחרים בחיים״ ביקשו לפסול. ועדת הבחירות פסלה בכל המקרים. בית המשפט העליון החזיר את כולם, חוץ מאחד שפרש.
פורום המשפחות השכולות ונפגעי הטרור הגיש בקשה לפסול את רע״ם, ולדבריו צירף כ־1,000 עמודי חומר שאסף במשך שנים. בראש המאבק עומדים הרצל ומירב חג׳אג׳, הוריה של סגן שיר חג׳אג׳, שנרצחה בפיגוע הדריסה בארמון הנציב. המשפחות ביקשו להיות באולם בזמן הדיון, והשופט סולברג לא התיר להן.
קשר נטען לעמותות ״סיוע 48״, ״המעשים ההומניטריים״ ו״אל־אקצא״, שנגדן התנהלו הליכים על העברת כספים. התבטאות של אימאן ח׳טיב־יאסין על 7 באוקטובר. הצעת חוק־יסוד ״מדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת״.
הצעות חוק־יסוד ״מדינת כל אזרחיה״, ״הכרה במדינה פלסטינית״ וביטול חוק הלאום. מצע בל״ד. ביקור בארגון אל־חק, שהוכרז כזרוע של החזית העממית. סעודת אפטאר של בל״ד עם אסירים ביטחוניים משוחררים ובני משפחותיהם.
כ־20 שנה נמנעו יושבי ראש הוועדה מלהצביע. השופט סולברג הצביע בעד פסילתו: ״לא מצאתי מענה שיכול להניח את הדעת״. בעליון רמזו השופטים שהפסילה תאושר, ואבו שחאדה הסיר את מועמדותו. מקומו ברשימה (מקום 3) פינה את הדרך להייתם זחאלקה, שהיה במקום 12.
כל מה שהונח על שולחן הוועדה, כפי שפורסם באתר ועדת הבחירות המרכזית: הבקשות, נספחי הראיות והחלטות הפסילה. אפשר להוריד ולקרוא הכול.
המסמכים נפתחים מאתר ועדת הבחירות המרכזית ↗. קובצי הנספחים גדולים, ועדיף להוריד אותם ב־Wi‑Fi.
הרשימה המשותפת היא שלוש מפלגות: חד״ש, בל״ד ותע״ל. רע״ם היא הזרם הדרומי של התנועה האסלאמית.
שיעור הצבעה של 77.7%, הגבוה מזה 25 שנה, וזינוק חד בחברה הערבית.
19 המנדטים האלה יכולים להכריע מי ירכיב את הממשלה.
ועדת הבחירות אמרה את דברה, ובית המשפט הפך אותה. סעיף 7א עדיין בספר החוקים, ומחכה לאכיפה.